אוסף חברת החשמל

מַבְרֵזים ומחרוקות עשויים ממתכת בקופסת עץ עם מכסה ושקעים בצורות וגדלים שונים.בקופסה יש אחד-עשרה מחרוקות - אחת מהן בתוך מתקן. המחרוקות דמויות דיסקית עם חריצים. על כל אחת חרות הכיתוב: "DK. JR U.S.A". בנוסף, על כל אחת מהדיסקיות חרותים מספרים שונים. אחד-עזר המברזים ממתכת נמצאים ב- 10 שקעים מאורכים, ובשקע נפרד יש 8 מברזים נוספים. המברזים בגדלים שונים ובעלי חריצי הברגה בחלקם התחתון. על כל אחד מהמברזים כתוב בחריטה ״U.S.A״ בתוספת מספרים שונים, שכנראה מציינים קוטר. המברז משמש לעיבוד תבריג פנימי כמו התבריג באומים. במרכז הקופסה שקע עגול ובו כלי שמרכזו עגול ובעל 2 ידיות הצבועות באדום וצהוב. בכלי נתונה אחת מאחד עשרה המחרוקת. על אחת הידיות כיתוב בתבליט: .".D.K", על הידית השנייה, בשני צדיה, כתוב בתבליט: "GREENFIELD MASS". בקופסה יש שקע דמוי צלב, ובו כלי. בחלקו התחתון של הכלי יש חור, שם מותקן המברז, ומעליו יחידה הצבועה באדום וצהוב, המותקנת על צינור ובו ארבעה חריצים. בראש הכלי יש ידית בעלת שני קצוות, במרכזה ספרות בחריתה 27 ו-872. תהליך העיבוד באמצעות מברז נקרא “תברוז״. הקופסה עשויה עץ ובעלת מכסה שמחובר לקופסה בשני צירים. בחלקו הפנימי של המכסה מוצמד פתק נייר בצבעים לבן וירוק, וכתוב בו, בדפוס בצבע לבן השם וכתובת החברה. על הקופסה מודבקת פתקית דהויה מנייר בה כתוב בטוש אדום, בכתב יד: "207" ועל דופן הקופסה כתוב בטוש שחור בכתב-יד: "B -10". על המכסה בחלקו העליון, בצד, מלבן בצבעים אדום , צהוב ואדום. בחזית הקופסה וו נעילה דמוי קרס. לערכת המחרוקות הוצמד פתק נייר בצבע לבן עליו כתוב, בעט בצבע כחול, בכתב-יד:״משה זלמן תחנת משנה דרום״.

מפת תבליטמפת תבליט גדולה של ארץ ישראל משנת 1903, שנראה שעשויה גבס ומצופה לכה, תלויה בחדר הישיבות בבניין רוטנברג בתחנת הכוח חיפה, על הקיר הצפוני. לא ידוע לנו אם הייתה במשרדו של רוטנברג והיכן ייצרו אותה. המפה נתונה בתוך מסגרת עץ כבדה בצבע חום כהה. במרכז חלקה התחתון של המסגרת מודבקת לוחית מתכת מוזהבת ועליה מודפס בשחור :"מפת תבליט של ארץ ישראל משנת 1903". מרבית הארץ מוצגת בגוונים של חום למעט ים המלח, הים התיכון, הירדן והכנרת שצבועים בגוונים של כחול, וכנראה גם אזור החולה ונהרות הצפון. על המפה אין כיתובים למעט בצד ימין תחתון, שם משורטט בחריתה קו שחור שלידו הוסף בכתב יד, הכיתוב: "HEDJAZ RAILWAY" – מסילת חיג׳אז. ההנחה היא שהכיתוב הוסף מאוחר יותר ליצירת המפה, לאור העובדה שזהו הכיתוב היחיד במפה ובכתב יד. נתון נוסף שתומך במסקנה זאת היא העובדה שסלילת המסילה החיג׳אזית אמנם החלה ב- 1900 אך הסתיימה ב- 1908, 5 שנים אחרי יצירת המפה ע"פ הכתובית המוצמדת אליה. בפינה הימנית התחתונה כתוב בכתב יד בחריתה שצבע שחור ממלא אותה, באותיות רגילות :"Copy Right". לא ניתן למדוד את אורך המפה מפאת גודלה והגובה בו היא תלויה. ניתן רק למדוד את רוחבה ואת עובי המסגרת. המפה מונחת בחלקה התחתון על זווית מתכת צבועה חום שמוברגת לקיר בברגים.

מונה חשמל מתוצרת קנדה מהראשונים בחברת חשמל לישראל, מיועד לבארות מים, וניצב על ארבע רגליים עשויות פלסטיק לבן. בסיס המונה עשוי מתכת כסופה עליו כובע זכוכית גלילי. בראש המונה מתחת לכובע הזכוכית, לוחית מתכת בצבע אפור, וצורתה חצי עיגול. הלוחית מוצמדת בשני ברגים לשני צינורות צרים, המחוברים לגוף המונה. על הלוחית כיתוב בשחור שם החברה: SANGAMO CYRS. במרכז הלוחית חלונית מלבנית מחולקת לחמישה תאים, בה חמישה מספרים דיגיטליים בצבע לבן, כשבצד הלוחית המלבנית כתובות בשחור באנגלית האותיות KVARH, שמייצגות את אמת המידה - kilo volt amperes reactive hours. למונה מחוברת באמצעות חוט אדום ממתכת פיתקית נייר כתובה בכתב יד בעיפרון, בה כתוב:"מונה קנדי מיוחד לבדיקת תעי"נ מהראשונים בחברת חשמל לישראל, מיועד לבארות מים. הכיסוי מזכוכית שביר. המילה ״שביר״ כתובה בדיו אדום. בצידה השני של הפתקית כיתוב בכתב יד בעפרון: ״תרם ערן טהירי". בבסיס המונה כיתוב באותיות בתבליט: MADE IN CANADA”.המונה התווסף לאוסף על ידי עמי גלבוע בשנת 2005.

מכשיר טלפון מתוצרת חברת קליפורד וסאטון (CLIFFORD AND SUTTON), ששימש ככל הנראה בחדרי פיקוח בתחנות הכוח הישנות הראשונות. המכשיר עשוי תיבת עץ. בחלקו העליון יש מכסה שמחובר לגוף המכשיר בשישה ברגים ממתכת. על גבי המכסה, בחלק העליון, חרותה הכתובת עם פרטי היצרן LOUDPHONE CLIFFORD AND SUTTON USNELI SURREY, ובמרכז - סמל החברה המורכב מהאותיות C ו-S ומספר הדגם: TYPE 401/T 20062. מתחת לכיתוב רמקול ובתחתית המכסה ידית עליה חרותה המילה "call". בחלק הקדמי של המכשיר ידית קטנה בצבע שחור.בצידו של המכשיר אפרכסת עשויה מתכת ותושבת עשויה נחושת.בגב המכשיר מודבקת תוית מוזהבת ועליה חרות בצבע שחור: "לד"ר יעקב רוזן,עם כניסתך לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל לישראל, ברכה והצלחה יולי 2000 אגף תכנון הנדסי." לטלפון מצורפת פתקית לבנה קשורה בגומי עליה נרשם בעט:״8/8/19ניתן למנכ"ל יעקב רוזן כשי בשנת 2000,על ידי עוז חפציבה".

מד הלחץ עשוי מתכת צבועה בצבע שחור וצורתו עגולה.בחזית המד - חלון פלסטיק שקוף, שדרכו נגלה המכשיר. המד כולל מחוג ושנתות שמציינות את רמת הלחץ בין 1 ל-6.במרכז המכשיר מוצג שם היצרן דיפרנז-דרוק (Differenz-Druck). בצדו של המכשיר שני ברגים לחיבור וגם חלק שחור עשוי פלסטיק, שמחובר אליו מכסה וממנו יוצא בורג חיבור, שאליו ניתן לחבר ככל הנראה צינור. למד הלחץ מחוברת תוית נייר, שעליה רשום: ״מד לחץ הנרשם עם מגעים, מתחנת הכח אשדוד 1972, תוצרת D.D.גילבוע עמי 2011״

מסור מתכת מותקן בתוך מסגרת עץ, משנת 1929, שהובא בשנת 1999 ע"י עמי גילבוע. המסור עשוי מתכת חלודה, עם שיניים אלכסונית לכל אורכו. רוחב המסור 3.2 סנטימטרים והוא מחובר בשני קצותיו בעזרת ברגי מתכת המוכנסים לתוך שתי ידיות עץ מהוקצעות ומעוגלות בקצוות. על המסור נהגו לעבוד שני אנשים בו זמנית אחד בכל צד שלו. הידיות נתונות בתוך שני חלקי רוחב מעץ מהוקצע, אחד בכל צד, שבמרכזם מחובר אליהם חלק מעץ מרובע באורך המסור עצמו. בקצה של שני חלקי הרוחב קשור חבל כפול שבמרכזו כפיס עץ. הסיבוב של כפיס העץ מאפשר לייצב את המסור. על מדבקה לבנה מלבנית שמודבקת על מסגרת העץ, כתב: ״שמעון נוי נגר, חצר ת"א, מלפני 70 שנה – 1929, גילבוע עמי 1999״

שעונו של המהנדס אברהם מרדכי קגרליצקי ז"ל, שנהרג בתאריך עשרה במרץ, 1930, במסגרת עבודות חשמל שביצע בנהריים. יחד איתו נהרגו שניים נוספים. השלושה נקברו בנהריים ובשנות השמונים הועברו גופותיהם לקבורה בקיבוץ גשר, ויחד איתם הוצאו מהקבר שעון ומסמר. על פי הכיתוב בלוחית, הקבר נחשף בשעה 13:20 (אחת ועשרים אחה״צ), השעה עליה מורה השעון. הלוחית הוכנה ב-18 ביוני, שנת 2001. השעון מופיע ללא רצועות היד שלו. לוח השעון לבן ועליו ספרות בשחור, מסגרת השעון ממתכת חלודה מאוד וזכוכית השעון מנופצת ונמצאת בחלקה.

מסמר מארונו של אליהו גושנסקי ז״ל, שנהרג ב-ט' בתמוז תרפ"ט, במהלך עבודות בנהריים, בהיותו בן 28. לצד המסמר ישנה לוחית תיעוד עליה מופיע המידע. הלוחית הוכנה ב-18 ביוני, שנת 2001.

מתקן מעץ לנשיאת בקבוקים. למתקן חלוקה פנימית של שישה תאים - שלושה תאים בכל צד, שמופרדים על ידי חוצצים עשויים עץ. בתחתית כל תא יש חור. למתקן ידית נשיאה, שמחוברת לגוף בעזרת שני מסמרי מתכת. למנשא מצורף פתק שנכתב על ידי עמי גילבוע:״מיתקן לנשיאת בקבוקי זכוכית עם דוגמאות שמן מטרנספורמטורים של מחלקת אחזקה אזור פתח תקווה, בשימוש מעל 40 שנה. תרם שטינר עופר, גילבוע עמי 2004״

מכשיר מדידה ממתכת למדידת שטחים על גבי מפות, מתוצרת איטליה. המכשיר עשוי מתכת בצבע שחור ומורכב ממצפן עשוי מתכת ומחופת זכוכית - זכוכית, פלס, עינית וגלגל כוון. על דופן המכשיר כתובת בחריטה "LA FILOTECNICA MILANO".המכשיר ממוספר ומספרו IEC.98.2021.2.

דגל ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, סניף נהריים, משנת 1945. צורת הדגל מלבנית והוא עשוי מבד בצבע בורדו ובקצוותיו גדילים בצבע זהב. על הדגל רשום הכיתוב: ״ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל,ההסתדרות הכללית של הנוער העובד״. מתחת מופיע סמל ועליו הכיתוב: לעבודה ולהגנה ולשלום נוער עובד סניף נהריים.  בצד שמאל למטה רשום הטקסט ״הונף כ"ה כסלו תש"ו 1945״.על הדגל מודבקת מדבקה כתומה שעליה כתוב בכתב יד המספר 182.

קופה משרדית ממחסן בתחנת הכוח רדינג, 1938 קופה משרדית לאחסון כסף עשויה מתכת, בצבע ירוק מתקלף ששימשה כקופה קטנה במחסן הכללי בתחנת הכוח רדינג.הקופה הובאה ע"י עמי גילבוע בשנת 2010 המכסה : בחלק החיצוני על גבי המכסה ידית אחיזה עשויה מתכת, חלודה, מחוברת בארבעה ניטים כסופים. לידית מחובר פתק לבן מלבני ועליו בכתב יד : קופה קטנה ממחסן רדינג 1938 . בחלקו הפנימי של המכסה: מדבקה לבנה מודבקת: קופה קטנה משנת 1938 ממחסן כללי רדינג תחקיר 312 גילבוע עמי 2010. בקצה המכסה 2 שיני מנעול. בפינה הימנית התחתונה של חלקו העליון של המכסה נראה שריד של כתובת בלבן, לא ניתן לקריאה.הקופסה: בבסיסה כתוב בכתב יד בטוש שחור : גילבוע עמי 2010 תחקיר 312.על חלקה העליון של הדופן הקדמית שני חללים התאימים לשתי שיני המנעול. בחזיתה של הדופן בית מנעול מתאים למפתח שחסר.לקופה מגירה נשלפת לאחסון שטרות ומטבעות, בת 4 תאים. בתוך הקופה 18 מטבעות, בולי הכנסה, ציפורן של עט נובע, שקית נייר חומה ובה היו 15.25 ש"ח ישן, חוברת הוראות פתיחה באש של חברת החשמל 3 כרטיסי הפעלה לתחנת הדלק ברדינג, כרטיס אוטובוס על סך 5.20 ש"ח ודף קבלה. בתחקיר שביצע עמי גילבוע, שמספרו 312, מצורף ומודפס על דף : המחסן הכללי בתחנת הכח רדינג נמצא במבנה שהוקם בשנת 1938 במוסך למטוסים של חברת התעופה נתיבי אויר – ישראל שהיתה חברת בת של חברת החשמל.במשרד יש כספת ברזל קטנה, המקובעת בקיר הבטון ובתוכה תא קטן עם נעילה נפרדת בה היתה קופת מתכת קטנה ששימשה למטבעות של " קופה קטנה". מפתחות הכספת הועברו מדור לדור ע"י מנהלי המחסן. ב"קופה" תכולה הסטורית : מטבעות מימי המנדט, מטבעות מהשנים הראשונות של מדינת ישראל 1949-1952, אסימון לטלפון משנת 1949, ציפורן עט שרטוט ועוד. גלבוע עמי ארכיון חח"י תיעוד ומחקר כתב שטח. לוטה: צילום "הקופה הקטנה" צילום התכולה שנמצאה". הפריטים שהיו בתוך הקופסה נרשמו במספרים הבאים: IEC.1111.2021.2-24

זוג מבדדים עשויים חרסינה בצבע לבן, מחוברים לגוף מתכת בצורת האות T.שני המבדדים זהים, דמויי פטריה ובראשם מגרעת. על דופן אחד מהם שבר, ועל המבדד השלם כיתוב בצורת אליפסה, בצבע ירוק. הכיתוב לא ניתן לקריאה.לבסיס שני המבדדים מחובר מוט המוצמד לפיסת המתכת בשני ברגים.פיסת המתכת, דמוית האות T, מלאת חלודה וקורוזיה.

משולש פריזמה, שהיה בשימוש מודדי חברת החשמל, עשוי ממתכת בצבע שחור וזכוכית. בחלקו העליון משולש מתכת שבתוכו מראה והוא תָחום בזכוכית שקופה. על הצלע הארוכה של המשולש חרותה הכתובת הבאה, בעברית: ״גולדברג תל-אביב״.בין המילים מופיע סמל שנראה כמו פרח עם האות 'ע'. המשולש מחובר לידית גלילית חלולה ממתכת. הפריזמה שימשה את מודדי חברת החשמל.משולש הפריזמה נמצא בתוך קופסת עץ ייעודית. המספר הסידורי הוא: IEC.95.2021.2.

קופסה לערכת חותמות של חברת החשמל. הקופסה והמכסה עשויים עץ. המכסה מחובר לקופסה בחלקה האחורי בשני צירי מתכת. בחלק הקדמי מנגנון סגירה ממתכת. בחלקו החיצוני התחתון של המכסה, איור בעט, שצורתו טרפז. במרכזו מצוין בעפרון המספר 20, מוקף בעיגול. בחלקו הפנימי של המכסה מוצמד נייר ובו מקרא לחותמות. המקרא רשום בעט עם חלוקה מ- א׳- ת׳. הנייר מחובר למכסה בעזרת שלוש סיכות שדכן עשויות מתכת (הסיכה הרביעית חסרה). הנייר מכוסה בכתמים.הקופסה עצמה מלבנית. בחלקה החיצוני האחורי מדבקה כתומה, עליה רשום בעט "575", וחלקה הפנימי מחולק בחוצצי עץ לשמונה תאי אורך, ייעודיים לחותמות.

מד המתח אַמְפֶרמֶטֶר של חברת החשמל, הוא תוצרת חברת AEG הגרמנית.המכשיר התקבל על ידי עמי גילבוע.

המתקן לנורה לוהטת ״בבושקה״, נועד לבדיקת נורת חשמל להגנה מהתפוצצות. המכשיר עשוי עץ ולו שני חלקים. החלק התחתון דמוי קערה עמוקה, בעל חורי אוורור בתחתית. החלק העליון נראה כמכסה מדורג עם פתח עגול עליון. אל חלק זה מחוברת בחוט לבן ניילונית קטנה עם פתקית מידע. בין החלקים יש זיזי חיבור. ע״פ התיעוד של עמי גלבוע, המכשיר היה בשימוש בחצר תל אביב בשנת 1929.

המנורה מכונה בחברת החשמל "מנורת סומבררו״ והיא שימשה כתאורת הרחוב של תל אביב, בשנות ה- 20-30 של המאה ה- 20. המנורה מורכבת מצלחת מתכת ועליה מכסה זכוכית שבתוכו בית נורה עשוי קרמיקה לבנה שם הייתה הנורה המקורית וכעת יש בו מנורת ליבון חדישה. בחלק האחורי של צלחת הברזל ישנם שני תבליטים עם השם "וקה״- ככל הנראה-שמה של החברה המייצרת. צלחת הברזל מורכבת משני חלקים המחוברים ביניהם בעזרת בורג פרפר. אל הצלחת מחובר צינור ברזל המשמש כזרוע למנורה, ובקצה הזרוע בסיס עגול עם שבעה חורים המשמשים לחיבור אל הקיר בעזרת ברגים. מהחלק העליון של הבסיס יוצא כבל חשמל מגומי. על המנורה התזות של צבע אדום ואפור.

שטיח פרסי מַלְבֵנִי, גדול וצבעוני. לשטיח מסגרת בעלת רקע לבן, עליה עיטורים ודגמים צמחיים בצבעים: אדום, כחול וירוק. מסגרת מלבנית נוספת, קטנה יותר, תוחמת את מרכז השטיח, וגם היא בעלת רקע לבן עם עיטורים בדגמים צמחיים.בין שתי המסגרות ארוגים ראשי פרחים גדולים בעלי עלי כותרת. במרכזו של כל פרח ארוג עץ סכמטי שגזעו אדום וצמרתו ירוקה. במרכז הצמרת נקודה אדומה. בין ראשי הפרחים משולבים פרחים קטנים יותר ודגמים צמחיים - סכמטיים בצבעים: אדום, שחור, כחול וירוק. במרכז השטיח סצנה סוערת ומרהיבה על רקע שחור של דגמים צמחיים: עלים, גבעולים, קְנוקָנות ופרחים עם עלי כותרת בצבעים: לבן, ירוק, אדום, כחול ושחור. לרוחב השטיח, משני צִדַיו, גדילים בצבע לבן. כפי הנראה, השטיח במקור הוא משנות ה- 30, והוא כיסה את רצפת חדר הישיבות, כשהיה משרדו של פנחס רוטנברג. בשיפוץ שנערך בשנת 1998, השטיח הוצא מחדר הישיבות ונוקה. לחלקו האחורי הוצמד לייסט והוא נתלה על הקיר מול דלת הכניסה למשרדו של פנחס רוטנברג.בצילום משנות ה- 60 שנמצא בארכיון החברה, והעתק שלו מצוי בחדר הישיבות, נראה השטיח פרוש על הרצפה.