פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית וחבר בצוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות עונה ב-ynet על כמה מהשאלות הנפוצות ביותר על הקורונה, שתשמחו לקבל עליהן תשובות:

האם באמת 3.4% מהחולים בקורונה נפטרים מהמחלה? 

התשובה היא לא, יש הרבה מאד חולים שלא נבדקו ואובחנו כחולי קורונה, כך שסך החולים לא ידוע ולכן לא ניתן לקבוע אחוז מדויק של פטירה מהמחלה. המדינה שנחשבת הכי מדויקת בנתונים שלה כרגע היא דרום קוריאה, שמבצעת אלפי בדיקות מדי יום והיא מדווחת על שיעור של 0.5% נפטרים, מחצית מהם מעל גיל 70. כנראה שזה אחוז מדויק יותר של הפטירה מהמחלה.

מה המצב של הקורונה בישראל ביחס לעולם?

כרגע ישראל עושה את כל המאמצים ומצליחה להישאר במצב שבו יש נדבקים רק מהמעגל הראשון של החולים. כלומר האנשים שמגיעים מחו״ל עם הווירוס, מדביקים רק את המעגל הקרוב אליהם ולא מעגלים נוספים. בשפה המקצועית קוראים לזה ״הכלה״. ההתפשטות מתחילה לצאת משליטה כשחולים ממעגל ראשון מדביקים את המעגלים השניים והשלישיים וכן הלאה.

מה הצעדים שינקטו במשרד הבריאות אם המחלה תתפשט בישראל?

כרגע מצליחה המדינה לבודד את החולים ולעקוב אחרי מצבם אבל אם המצב יצא משליטה אז המהלכים הראשונים שינקטו בהם זה ביטול אירועים המוניים, עבודה מהבית וכל האמצעים הנדרשים לצמצום מגע בין אנשים. כמובן ימשיכו גם בצעדים שנוקטים כבר עכשיו, כמו הקפדה על חיטוי ושטיפת ידיים במים וסבון.

למה נראה שבישראל נוקטים באמצעים חמורים במיוחד?

המגפה היא מחלה מעריכית ולא לינארית, כלומר ברגע שהיא מתחילה להתפשט, לא מדובר בהדבקה מאדם לאדם אלא בהדבקות כפולות ומכופלות. ולכן מספר החולים יכולים לעלות בתוך שבוע מ-5,000 חולים ל-10,000 חולים. הבעיה היא שההתפרצות של המחלה מגיעה באיחור של שבועיים, לכן תמונת המציאות שרואים במדינה ברגע נתון היא באיחור של שבועיים, מה שעוד יותר מקשה על הניהול שלה.

אפשר וצריך להשתלט על המגיפה כל עוד הלהבות עדיין נמוכות, לכן חשוב מאד להקשיב להנחיות משרד הבריאות ולפעול על פיהן.