הכירו את הדוח הרבעוני

סיכמנו לכם את דוח האו״ם החודשי, שהתפרסם בתחילת מרץ ומסכם את תמונת המצב הכלכלית העולמית לחודש פברואר 2022.

אחרי ההתאוששות הכלכלית החזקה של שנת 2021, נראה שתנופת הצמיחה העולמית מאבדת קיטור. עם תום החודשיים הראשונים של שנת 2022, נראה שההתאוששות הכלכלית העולמית שיצאה לדרך - תלויה באיזון עדין מאד, על רקע גלים חדשים של קורונה, אתגרים מתמשכים בשוק העבודה, מגבלות שרשרת האספקה המתמשכות ולחצים אינפלציוניים עולים. כל זה, עוד לפני שהתחלנו לשקלל פנימה את ההתרחשויות הדרמטיות של השבועיים האחרונים באירופה.

• שנת 2020 אמנם הסתיימה בהתכווצות עולמית של 3.4 אחוזים, אבל שנת 2021 הסתיימה בהתרחבות של 5.5 אחוזים - קצב הצמיחה הכי גבוה שנראה מזה יותר מארבעה עשורים. הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-4% בשנה הנוכחית וב-3.5% בשנה הבאה. התוצר הגולמי העולמי בשנת 2021 היה גבוה בכ-2 אחוזים מאשר ב-2019, אבל עדיין נמוך ב-3.3 אחוזים מרמת התפוקה שהייתה צפויה בשנה הזו, לפני הופעת הקורונה. יחד עם כל המגמות החיוביות יחסית, נראה שיש הבדלים משמעותיים בקצב ההתאוששות בין מדינות ואזורים שונים בעולם.

• ההתאוששות העולמית שראינו נבעה בעיקר מגידול בהוצאות הצרכנים ומעלייה מסוימת בהשקעות. הסחר בסחורות חזר ואפילו עלה מעבר לרמת הסחר לפני המגפה. אבל מומנטום הצמיחה הואט במידה ניכרת עד סוף 2021, כולל בכלכלות גדולות כמו סין, האיחוד האירופי וארצות הברית של אמריקה, כשההשפעות של גירויים פיסקאליים ומוניטאריים התפוגגו, והופיעו שיבושים גדולים בשרשרת האספקה. תנופת הצמיחה בדרך כלל הייתה חלשה יותר ברוב המדינות המתפתחות ובכלכלות במעבר. בעוד שמחירי סחורות גבוהים יותר עזרו למדינות מייצאות סחורות בכלל, עליית מחירי מזון ואנרגיה גרמה לאינפלציה מהירה, במיוחד במדינות חבר העמים ובאמריקה הלטינית. ההתאוששות הייתה איטית במיוחד בכלכלות שתלויות בתיירות, בעיקר במדינות האי הקטנות.

• הרבה סיכונים עומדים בפני סיכויי הצמיחה הגלובליים לטווח הקרוב, על רקע הגלים הנמשכים של הקורונה, ושוב – נזכיר שהדו״ח אינו לוקח בחשבון את ההתרחשויות הדרמטיות באירופה. תחזית הצמיחה עדין חשופה לעלייה במקרים ולהגבלות פוטנציאליות על הפעילות הכלכלית. גישה מוגבלת לחיסונים מציבה אתגר מיוחד לרוב המדינות המתפתחות ולכלכלות המעבר, שכן כל התעוררות מחודשת של הנגיף תשפיע עליהן ככל הנראה יותר מאשר על המדינות המפותחות, שהשיגו כיסוי חיסונים גבוה יחסית.

• נראה שההתאוששות בשוק העבודה ממשיכה להתעכב. רמות התעסוקה בשנתיים הקרובות צפויות להישאר נמוכות בהרבה מאלו שפגשנו טרום הקורונה. קצב יצירת מקומות העבודה לא מצליח לספק מענה ולקזז את אובדן התעסוקה, אם כי התמונה משתנה באזורים שונים. בעוד ששווקי העבודה במדינות המפותחות משתפרים בהדרגה, צמיחת התעסוקה במדינות המתפתחות נשארה חלשה על רקע התקדמות חיסונים נמוכה יותר ותמריצים מוגבלים. בכלכלות מפותחות צפויה התאוששות מלאה של התעסוקה עד סוף 2023 או בשנת 2024, בעוד שבכלכלות המתפתחות, במיוחד אלו באפריקה, אמריקה הלטינית ומערב אסיה, ההתאוששות צפויה להיות איטית בהרבה.

• בואו נדבר קצת על העוני העולמי. ההשפעות השליליות של הקורונה על הצמיחה והתעסוקה ערערו באופן משמעותי את ההתקדמות בהפחתת העוני העולמי, והרסו את התקוות להשגת היעד של סיום העוני הקיצוני בעולם. ההתאוששות הכלכלית ב-2021 אמנם הובילה להפחתה מסוימת בעוני, אבל זה לא יכול היה לקזז את הזינוק שהתרחש ב-2020, כשלפי הערכות, בין 2019 ל-2021 נוספו 77 מיליון אנשים לאלו שחיים בעוני קיצוני. הכלכלות המתפתחות והמפותחות צפויות לחוות הפחתת עוני מסוימת, אבל בכלכלות הפגיעות יותר, היקף העוני צפוי להחמיר. כפי שנראה עכשיו, העוני באפריקה – צפוי להמשיך להחמיר גם בשנת 2023.

• אחת ההשלכות ארוכות הטווח שמשבר הקורונה הביא איתו היא הגברת אי-השיוויון בתוך מדינות ובין מדינות מתעוררות. עבור הרוב המכריע של המדינות המתפתחות, התאוששות מלאה של התמ"ג לנפש תישאר יעד קשה להשגה. הפער בין התמ״ג שישיגו לזה שהיה צפוי ללא המגפה – יימשך גם בשנת 2023. לעומת זאת, התמ"ג לנפש בכלכלות המפותחות צפוי להתאושש כמעט במלואו עד 2023 ביחס לתחזיות טרום-מגיפה.

בגלל שההתאוששות בתעסוקה ובהכנסה לא אחידה בין קבוצות אוכלוסייה שונות, אי השוויון בתוך מדינות צפוי לגדול. אחד מהיבטי חוסר השיוויון שהחריפו הוא הפער בין המינים, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן נשים חוו ירידה חדה יותר בתעסוקה ובהשתתפות בכוח העבודה מאשר גברים. נראה שהתאוששות בפער בין המינים תדרוש מהממשלות להציב את השיקולים המגדריים בלב המדיניות החברתית.

• נקודה אחרונה שמדגיש הדו״ח הוא שמגיפת הקורונה עוררה תגובה חסרת תקדים למדיניות המוניטרית. החל מתחילת מגיפת הקורונה, מדינות העולם יישמו צעדים יוצאי דופן כדי לנסות לצמצם את ההשפעות הכלכליות שלה. בנקים מרכזיים יישמו תכניות רכישת נכסים בקנה מידה גדול, אבל נראה שלמרות שהתכניות האלו סייעו לייצב את השווקים הפיננסיים ולהתניע התאוששות כלכלית, היעילות שלהן בהמרצת השקעות, תעסוקה וצמיחה לא חד-משמעית. רכישות נכסים בקנה מידה גדול על ידי בנקים מרכזיים הובילו לתמחור נמוך של סיכונים ועודדו בולמוס הלוואות בחלק מהמדינות המתפתחות. מחירי המניות והאג"ח עלו לרמות חסרות תקדים בזמן שהתנודתיות בשוק הפיננסי עלתה מדרגה. תכניות רכישת הנכסים והניפוח של מחירי הנכסים תרמו באופן לא פרופורציונאלי למשקי הבית העשירים ביותר, החמירו את אי השיוויון והגדילו את הפערים המגדריים והבין-דוריים. עכשיו הבנקים יהיו חייבים לתת לב מספקת להשלכות האלה.

ככל שההתאוששות הכלכלית תתקדם, הרשויות המוניטריות יצטרכו לתאם בקפידה את עמדות המדיניות כדי להבטיח שרכישות נכסים יישארו כלי מדיניות יעיל. אם בנקים מרכזיים ירכשו ויחזיקו בנכסים ארוכי טווח עם טביעות רגל פחמניות קטנות יותר, הם יוכלו לסייע במימון פעולות אקלים ולהפחית את סיכוני האקלים. המשבר הנוכחי מהווה הזדמנות לרשויות המוניטריות לנקוט בפעולות אקלים נועזות, וגם לטפל באי-שוויון בהכנסה ובעושר, תוך קידום התאוששות מכילה ובת-קיימא יותר.