לדעת יותר בהרבה פחות מאמץ

הרבה פעמים נדמה כאילו אנשים חדשניים ופורצי דרך הם נשגבים ושונים מכולנו, שנולדו עם יכולת מולדת, מתת אל, שלרובנו פשוט אין. אבל מחקר שפורסם במגזין החדשנות האסטרטגית, בהשתתפותו של קלייטון כריסטנסן (Clayton Christensen), אבי תיאוריית החדשנות המשבשת, מצא שזה לא באמת נכון. היכולות שמביאות אנשים לגדולה בתחום החדשנות הן יכולות נרכשות - כאלה שאפשר לעבוד עליהן ולשפר אותן כדי להיות חדשניים יותר בתחום העיסוק שלכם.

היכולת הראשונה היא היכולת לעשות קישורים וחיבורים מתאימים בין עולמות תוכן שונים, שעל פניו נראה שאין ביניהם שום דבר משותף ולהביא פתרונות מעולם תוכן אחד לעולם תוכן אחר. סטיב ג׳ובס עשה את זה כשהשתמש בקורס קליגרפיה שלמד בעבר, כדי ליצור פונטים חדשים במחשב המקינטוש. גם איידה לאבלייס (Ada Lovelace) שהייתה, לפי עדויות היסטוריות, מתכנתת המחשבים הראשונה בעולם, מצאה קישור בין התחביב שלה לכתוב שירה לבין העיסוק שלה כמתמטיקאית וכותבת אלגוריתמים.

השנייה היא היכולת להטיל ספק ולשאול שאלות. החוקרים ממליצים ללמוד מילדים, שיכולים לשאול בממוצע כ-300 שאלות ביום. כשילדים מתבגרים, הם הופכים למבוגרים שחוששים לשאול יותר מדי שאלות, כדי לא להיראות טיפשים או מפקפקים, אבל שאילת שאלות היא המנוע העיקרי לחדשנות והתקדמות.

היכולת השלישית היא היכולת להתבונן, או במילים אחרות: אל תשבו כל היום במשרד. חשוב לצאת, לחקור, לטייל, להתבונן, לקבל השראה ורעיונות בחוץ. אם זה בכנסים, במשרדים אחרים או בפגישות עם לקוחות, ומכיוון אחר – לצאת ולפגוש את קהל היעד של המוצר שלכם - את המשתמשים – בסביבה הטבעית שלהם. חשוב לצאת ולחוות את החיים של הלקוחות שלכם מנקודת המבט שלהם. אחת הדוגמאות המפורסמות לקונספט הזה הוא Ratan Tata, המייסד של המכונית הכי זולה בעולם - הננו (Nano). Ratan חשב על הרעיון כשהוא הסתובב בהודו וראה משפחות שלמות נוהגות יחד על קורקינט בתנאי שטח גרועים במיוחד ושאל את עצמו איך הוא יכול לעשות להם חיים קלים יותר. הוא יצא לשטח, הבין את הצורך, חזר להתבונן במוצר, וההבנה שהמוצר לא מתאים ללקוחות הובילה למחשבה על פתרון מוצלח יותר עבורם.

היכולת הרביעית היא להיות טובים בנטוורקינג. יש שני סוגי נטוורקינג, נטוורקינג של אנשים ונטוורקינג של רעיונות. אנשים חדשניים מצטיינים בסוג השני. כלומר - לא בהכרח לפגוש הרבה אנשים, אלא לפגוש אנשים מרקעים שונים, כאלה שיש להם נקודות מבט וידע שונים משלכם, שיוכלו להעשיר אתכם.

היכולת החמישית היא היכולת להתנסות, במחקר מצאו שאנשים חדשניים מתנסים הרבה יותר, ניסויים עוזרים להגיע לתובנות מבוססות. מנכ״ל אמזון, ג׳ף בזוס טוען שאחת הסיבות להצלחת החברה היא העובדה שהם משקיעים הרבה מאד בניסויים ולומדים מהם משמעותית יותר מאשר מתיאוריות בלבד.

אז מה היה לנו?

• נסו לעשות חיבורים ולהעביר ידע מתחום אחד לתחום אחר
• הטילו ספק ותשאלו שאלות כמו ילדים
• צאו לחקור ולהתבונן
• בנו רשת קשרים עם אנשים מתחומים אחרים
• ובצעו ניסויים כדי ללמוד מה עובד ומה לא.

כל אלה יעזרו לכם לפרוץ דרך.

פרפקציוניזם הוא חרב פיפיות בחיים של אנשים ששואפים לשלמות. מצד אחד, השאיפה לשלמות הופכת אותם לעובדות ועובדים מצוינים, שמבצעים את המשימות שלהם על הצד הטוב ביותר ומוערכים על ידי המעסיקות והעמיתים לעבודה שלהם. אבל מהצד השני, החיים קשים מאד כשאתה שואף לשלמות.

הנה 3 מכשולים עיקריים בחיי העבודה ולפעמים גם בחיים הפרטיים של הפרפקציוניסטים ודרכים שיעזרו לנטרל אותם:

הקושי הראשון הוא לסווג החלטות כ-״לא חשובות״:

אחד הקשיים הגדולים של הפרפקציוניסטים הוא לוותר על שליטה, גם בהחלטות פחות חשובות. בגלל שקשה להם להשלים עם חוסר שלמות, הם מעדיפים לעשות את הכל בעצמם, כדי לוודא שזה נעשה על הצד הטוב ביותר. הצורך בשליטה מוביל להתעסקות מתמדת במיקרו-ניהול והם מוצאים את עצמם מתעסקים בטפל ויורדים לפרטים הכי קטנים במקום לראות את התמונה הגדולה. ההתנהלות הזו גובה מחירים כבדים באנרגיה ובזמן.

איך פותרים את הקושי הזה?
אימון. מתאמנים על לוותר על השליטה בהחלטות קטנות, מאצילים סמכויות לאחרים ועושים מאמץ שלא להתערב בהחלטות שלהם או לחלופין: מתאמנים בלקבל החלטות ופחות חשובות במהירות – ולוקחים בחשבון שהתוצאות לא יהיו מושלמות.

הקושי השני הוא הצורך המתמיד לעלות על הציפיות:

אחד הדברים שמניעים את הפרפקציוניסטים הוא להצטיין ואפילו יותר מזה. המניעים לזה הם בדרך כלל נפשיים - הפחד להיכשל, לא לעמוד בציפיות, חוסר ביטחון או חרדות מהעתיד הכלכלי יכולים להוביל לחתירה לביצועים מושלמים.

מה הבעיה בזה?
שבהרבה מקרים זה גובה מהפרפקציוניסטים מחירים נפשיים, בנוסף לזמן ולאנרגיה שכרוכים בהשקעה. פרפקציוניסטים נוטים אפילו לסבול יותר מאחרים מחרדות כלכליות, בגלל החשש שלא יהיו מרוצים מהעבודה שלהם וגם מאובססיביות לפרטים הקטנים.

איך פותרים את הקושי הזה?
בתור התחלה, מבחינים בקושי ומתחילים להכיר במחירים הנפשיים שהשאיפה לשלמות גובה. השאיפה לשלמות יכולה לפגוע בקשרים בעבודה, בחיי המשפחה, היא גוזלת תשומת לב ולפעמים גם פוגעת בבריאות. אחרי שמכירים בכל המחירים האלו, יותר קל להחליט לוותר על השלמות ולהתפשר על פחות ממצויין במשימות ופרויקטים פחות אקוטיים.

הקושי השלישי הוא בבעיה של פרפקציוניסטים עם הרגלים בריאים:
השאיפה לשלמות לא רק פוגעת בחיי העבודה, אלא גם בחיי הפנאי. כשפרפקציוניסטית רוצה לאמץ הרגל בריא כמו ספורט, מדיטציה, קריאת ספרים מעוררי השראה או כתיבה, היא בדרך כלל תבחר באחת מ-3 האופציות: או שהיא תעמיס על עצמה יותר מדי כדי להצטיין בתחביב החדש, למשל – תתחיל לרוץ 5 פעמים בשבוע במקום להתחיל בפעמיים, או שהיא תמנע לגמרי מתחביבים חדשים מתוך חשש שהיא לא תצליח בהם, או שאם יש לה הרגלים שהיא טובה בהם – היא לא תשנה או תעזוב אותם, למרות שיתכן והם כבר לא מתאימים לאורח החיים שלה.

איך מתמודדים עם הקושי הזה?
צריך להרפות ממשמעת עצמית נוקשה מדי ולהתחיל לאמץ גמישות מנטלית. גמישות היא חלק בלתי נפרד מבריאות פסיכולוגית. היכולת להרפות ולוותר מדי פעם על אימון בחדר כושר, לא לדבוק באובססיביות בהרגלים ישנים, להתנסות בתחביבים חדשים ולא להצטיין בהם, הם חלק בלתי נפרד מרווחה פסיכולוגית.

יותר קל לומר מאשר לעשות, אבל אם גם אתם כאלה, אנחנו מזמינים אתכם לנסות להתחיל לשחרר.

בעקבות העדכון האחרון של המפקח על הבנקים, רצינו להכיר לכם את עיקרי ההנחיות החדשות בנושא מתן הלוואות לדיור.

לפני שנתחיל, בואו נבין -
למה המפקח על הבנקים החליט להטיל הגבלות על תמהיל המשכנתא?
משכנתאות הן הלוואות שניתנות ברובן בהיקפים משמעותיים ולתקופות ארוכות. לאורך תקופה של עשרות שנים, הריביות משתנות. שינוי בריביות משפיע גם על המשכנתאות החדשות אבל גם על משכנתאות ותיקות במסלולי ריבית משתנה.

בנק ישראל חשש שהלקוחות יעדיפו הלוואות בריביות משתנות, היות שההחזרים עליהם נמוכים יותר בזמן נטילת ההלוואה. הבחירה הזו חושפת את הלווה לסיכון בתרחיש בו הריביות עולות ועימן גם ההחזר החודשי. לכן, בנק ישראל החליט להגביל את שיעור המשכנתא בריבית משתנה, מתוך כלל המשכנתא. ההגבלה חלה על מסלול הפריים ועל המסלול בריבית שמשתנה אחת לחמש שנים.

במסגרת העדכון, הוחלט לבטל את ההגבלה שהייתה על גודל הרכיב שמתבסס על ריבית הפריים מתוך תמהיל המשכנתא, ולהגביל את מכלול רכיב הריבית המשתנה. המגבלה החדשה קובעת ששליש מסך המשכנתא יינתן בריבית קבועה (צמודה או לא צמודה), ועל על שני השליש הנותרים לא יחולו כל מגבלות.

מהי הלוואה בריבית הפריים?
ריבית הפריים היא למעשה ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. אחת לשישה שבועות בנק ישראל מודיע על גובה הריבית. לדוגמה, היום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%, ובהתאמה - ריבית הפריים עומדת על 1.6%. היתרון בפריים הוא שבנקודת הזמן הנוכחית - ריבית בנק ישראל נמצאת בשפל ולכן ההחזר החודשי הוא נמוך, אבל הסיכון בהלוואה מבוססת פריים הוא שריבית בנק ישראל עשויה לעלות בעתיד. עליית הריבית תוביל לעלייה בהחזר החודשי.

איזה עוד ריביות משתנות קיימות?
ריבית הפריים מתאפיינת בתדירות גבוהה של שינויי הריבית, אבל קיימים גם מסלולי ריביות משתנות, שבהם תדירות עדכון הריבית נקבעת מראש. הנפוצה ביניהם היא ריבית משתנה שמתעדכנת אחת ל-5 שנים. מנגנון עדכון הריבית נקבע על סמך "עוגן" אובייקטיבי, שלא תלוי בבנק. העוגן יכול להיות תשואות אג"ח או ביצועי משכנתאות חדשות באותה תקופה. הסיכון במסלול הריבית שמשתנה כל 5 שנים קטן יותר ממסלול הפריים, כי בזמן נטילת המשכנתא הריבית מקובעת וידועה מראש לתקופה של חמש שנים, אבל בתום חמש השנים הריבית יכולה לנוע לכל כיוון. הריביות המשתנות יכולות להיות במסלול צמוד מדד או לא צמוד מדד, ולכל אחד מהם ריביות שונות.

מהי הלוואה בריבית קבועה?
לעומת ההלוואות בריבית משתנה, בהלוואה בריבית הקבועה הריבית לא משתנה לאורך כל חיי ההלוואה. גם כאן ההלוואה יכולה להיות במסלול צמוד למדד או לא צמוד למדד. נוטל ההלוואה הקבועה לא חשוף לשינויים בריביות, אבל התשלום בנקודה ההתחלתית גבוה יותר. גובה הריבית במסלול הזה תלוי במשתנים רבים, שהעיקרי בהם הוא תשואות איגרות החוב בזמן נטילת המשכנתא. 

אז מה השתנה בהוראה?
בעבר בנק ישראל לא אישר לקחת הלוואה שיותר משליש ממנה הוא בריבית פריים. במסגרת השינוי, הבנק מאפשר ללווים להרחיב את הרכיב שמבוסס על הפריים עד ל2/3 מסך ההלוואה, ומצד שני - מחייב את הלווים לכלול שליש מההלוואה בריבית קבועה. השינוי שהתווה בנק ישראל, מגדיל את קשת האפשרויות שעומדות בפני הלקוח.

מתי השינוי ייכנס לתוקף?
השינוי נכנס כבר לתוקף ב -17 בינואר 2021 עבור לווים חדשים. עבור לקוחות שמעוניינים למחזר משכנתא קיימת - השינוי יכנס לתוקף החל מתאריך ה-28 בפברואר 2021.

כדאי לנצל את האפשרות ל-2/3 בריבית פריים?
מאחר שריבית הפריים נמצאת בשפל, הגדלת רכיב הפריים על חשבון הריבית המשתנה הלא צמודה מקטינה את ההחזר החודשי. הסיכון בהלוואה מסוג זה, הוא שריבית בנק ישראל עלולה לעלות בעתיד, וההחזר החודשי עלול לעלות. בנוסף, הגדלת רכיב הפריים מעלה את הסיכון של הבנק במתן ההלוואה ולכן משפיעה גם על הריבית שתשולם. לאור כל אלה - ניצול של כל שני השלישים לרכיב הפריים לא בהכרח נכון לכל אחד.

מאחר שמשכנתא היא הלוואה לזמן ארוך, חשוב לקחת בחשבון בסט השיקולים את השינויים שצפויים במהלך חיי ההלוואה – כמו שינוי במדד ושינוי בריבית ההלוואה, שינויים בהכנסות, שיעור המימון, אורך תקופת ההלוואה ומידת הרגישות של הלקוח לשינויים בהחזר החודשי, ולבחור את תמהיל ההלוואה בהתאם. למשל – יהיה שוני רוכש מבוסס בעל מימון גבוה והחזר גבוה מההכנסות, למול זוג צעיר שרוכש דירה עם מימון נמוך והחזר חודשי נמוך.

ויש עוד דגש אחרון לתקופת הקורונה:
חלקם של הלקוחות זכאים למתווה דחיית תשלומים בעקבות משבר הקורונה. אם הם מחליטים לבצע מיחזור משכנתא – ההליך מהווה בעצם לקיחת הלוואה חדשה ומבטל את היכולת האוטומטית להיכנס למתווה דחיית תשלומים. חשוב להדגיש שבמקרה כזה של מחזור, באפשרות הבנק להחליט באיזה תנאים תבוטל דחיית התשלומים.

חושבים משכנתא? מחליטים פועלים!

סיכמנו לכם את דוח האו״ם החודשי, שהתפרסם בתחילת מרץ ומסכם את תמונת המצב הכלכלית העולמית לחודש פברואר 2022.

אחרי ההתאוששות הכלכלית החזקה של שנת 2021, נראה שתנופת הצמיחה העולמית מאבדת קיטור. עם תום החודשיים הראשונים של שנת 2022, נראה שההתאוששות הכלכלית העולמית שיצאה לדרך - תלויה באיזון עדין מאד, על רקע גלים חדשים של קורונה, אתגרים מתמשכים בשוק העבודה, מגבלות שרשרת האספקה המתמשכות ולחצים אינפלציוניים עולים. כל זה, עוד לפני שהתחלנו לשקלל פנימה את ההתרחשויות הדרמטיות של השבועיים האחרונים באירופה.

• שנת 2020 אמנם הסתיימה בהתכווצות עולמית של 3.4 אחוזים, אבל שנת 2021 הסתיימה בהתרחבות של 5.5 אחוזים - קצב הצמיחה הכי גבוה שנראה מזה יותר מארבעה עשורים. הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-4% בשנה הנוכחית וב-3.5% בשנה הבאה. התוצר הגולמי העולמי בשנת 2021 היה גבוה בכ-2 אחוזים מאשר ב-2019, אבל עדיין נמוך ב-3.3 אחוזים מרמת התפוקה שהייתה צפויה בשנה הזו, לפני הופעת הקורונה. יחד עם כל המגמות החיוביות יחסית, נראה שיש הבדלים משמעותיים בקצב ההתאוששות בין מדינות ואזורים שונים בעולם.
  
  
  
• ההתאוששות העולמית שראינו נבעה בעיקר מגידול בהוצאות הצרכנים ומעלייה מסוימת בהשקעות. הסחר בסחורות חזר ואפילו עלה מעבר לרמת הסחר לפני המגפה. אבל מומנטום הצמיחה הואט במידה ניכרת עד סוף 2021, כולל בכלכלות גדולות כמו סין, האיחוד האירופי וארצות הברית של אמריקה, כשההשפעות של גירויים פיסקאליים ומוניטאריים התפוגגו, והופיעו שיבושים גדולים בשרשרת האספקה. תנופת הצמיחה בדרך כלל הייתה חלשה יותר ברוב המדינות המתפתחות ובכלכלות במעבר. בעוד שמחירי סחורות גבוהים יותר עזרו למדינות מייצאות סחורות בכלל, עליית מחירי מזון ואנרגיה גרמה לאינפלציה מהירה, במיוחד במדינות חבר העמים ובאמריקה הלטינית. ההתאוששות הייתה איטית במיוחד בכלכלות שתלויות בתיירות, בעיקר במדינות האי הקטנות.
  
  
  
• הרבה סיכונים עומדים בפני סיכויי הצמיחה הגלובליים לטווח הקרוב, על רקע הגלים הנמשכים של הקורונה, ושוב – נזכיר שהדו״ח אינו לוקח בחשבון את ההתרחשויות הדרמטיות באירופה. תחזית הצמיחה עדין חשופה לעלייה במקרים ולהגבלות פוטנציאליות על הפעילות הכלכלית. גישה מוגבלת לחיסונים מציבה אתגר מיוחד לרוב המדינות המתפתחות ולכלכלות המעבר, שכן כל התעוררות מחודשת של הנגיף תשפיע עליהן ככל הנראה יותר מאשר על המדינות המפותחות, שהשיגו כיסוי חיסונים גבוה יחסית.
  
  
  
• נראה שההתאוששות בשוק העבודה ממשיכה להתעכב. רמות התעסוקה בשנתיים הקרובות צפויות להישאר נמוכות בהרבה מאלו שפגשנו טרום הקורונה. קצב יצירת מקומות העבודה לא מצליח לספק מענה ולקזז את אובדן התעסוקה, אם כי התמונה משתנה באזורים שונים. בעוד ששווקי העבודה במדינות המפותחות משתפרים בהדרגה, צמיחת התעסוקה במדינות המתפתחות נשארה חלשה על רקע התקדמות חיסונים נמוכה יותר ותמריצים מוגבלים. בכלכלות מפותחות צפויה התאוששות מלאה של התעסוקה עד סוף 2023 או בשנת 2024, בעוד שבכלכלות המתפתחות, במיוחד אלו באפריקה, אמריקה הלטינית ומערב אסיה, ההתאוששות צפויה להיות איטית בהרבה.
  
  
  
• בואו נדבר קצת על העוני העולמי. ההשפעות השליליות של הקורונה על הצמיחה והתעסוקה ערערו באופן משמעותי את ההתקדמות בהפחתת העוני העולמי, והרסו את התקוות להשגת היעד של סיום העוני הקיצוני בעולם. ההתאוששות הכלכלית ב-2021 אמנם הובילה להפחתה מסוימת בעוני, אבל זה לא יכול היה לקזז את הזינוק שהתרחש ב-2020, כשלפי הערכות, בין 2019 ל-2021 נוספו 77 מיליון אנשים לאלו שחיים בעוני קיצוני. הכלכלות המתפתחות והמפותחות צפויות לחוות הפחתת עוני מסוימת, אבל בכלכלות הפגיעות יותר, היקף העוני צפוי להחמיר. כפי שנראה עכשיו, העוני באפריקה – צפוי להמשיך להחמיר גם בשנת 2023.
  
  
  
• אחת ההשלכות ארוכות הטווח שמשבר הקורונה הביא איתו היא הגברת אי-השיוויון בתוך מדינות ובין מדינות מתעוררות. עבור הרוב המכריע של המדינות המתפתחות, התאוששות מלאה של התמ"ג לנפש תישאר יעד קשה להשגה. הפער בין התמ״ג שישיגו לזה שהיה צפוי ללא המגפה – יימשך גם בשנת 2023. לעומת זאת, התמ"ג לנפש בכלכלות המפותחות צפוי להתאושש כמעט במלואו עד 2023 ביחס לתחזיות טרום-מגיפה.
  
  בגלל שההתאוששות בתעסוקה ובהכנסה לא אחידה בין קבוצות אוכלוסייה שונות, אי השוויון בתוך מדינות צפוי לגדול. אחד מהיבטי חוסר השיוויון שהחריפו הוא הפער בין המינים, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן נשים חוו ירידה חדה יותר בתעסוקה ובהשתתפות בכוח העבודה מאשר גברים. נראה שהתאוששות בפער בין המינים תדרוש מהממשלות להציב את השיקולים המגדריים בלב המדיניות החברתית.
  
  
  
• נקודה אחרונה שמדגיש הדו״ח הוא שמגיפת הקורונה עוררה תגובה חסרת תקדים למדיניות המוניטרית. החל מתחילת מגיפת הקורונה, מדינות העולם יישמו צעדים יוצאי דופן כדי לנסות לצמצם את ההשפעות הכלכליות שלה. בנקים מרכזיים יישמו תכניות רכישת נכסים בקנה מידה גדול, אבל נראה שלמרות שהתכניות האלו סייעו לייצב את השווקים הפיננסיים ולהתניע התאוששות כלכלית, היעילות שלהן בהמרצת השקעות, תעסוקה וצמיחה לא חד-משמעית. רכישות נכסים בקנה מידה גדול על ידי בנקים מרכזיים הובילו לתמחור נמוך של סיכונים ועודדו בולמוס הלוואות בחלק מהמדינות המתפתחות. מחירי המניות והאג"ח עלו לרמות חסרות תקדים בזמן שהתנודתיות בשוק הפיננסי עלתה מדרגה. תכניות רכישת הנכסים והניפוח של מחירי הנכסים תרמו באופן לא פרופורציונאלי למשקי הבית העשירים ביותר, החמירו את אי השיוויון והגדילו את הפערים המגדריים והבין-דוריים. עכשיו הבנקים יהיו חייבים לתת לב מספקת להשלכות האלה.
  
  

ככל שההתאוששות הכלכלית תתקדם, הרשויות המוניטריות יצטרכו לתאם בקפידה את עמדות המדיניות כדי להבטיח שרכישות נכסים יישארו כלי מדיניות יעיל. אם בנקים מרכזיים ירכשו ויחזיקו בנכסים ארוכי טווח עם טביעות רגל פחמניות קטנות יותר, הם יוכלו לסייע במימון פעולות אקלים ולהפחית את סיכוני האקלים. המשבר הנוכחי מהווה הזדמנות לרשויות המוניטריות לנקוט בפעולות אקלים נועזות, וגם לטפל באי-שוויון בהכנסה ובעושר, תוך קידום התאוששות מכילה ובת-קיימא יותר.