הבנת הנקרא היא עניין הרבה יותר מסובך ממה שלפעמים נדמה לנו. היא דורשת מהקורא לעשות כמה פעולות קוגניטיביות מורכבות במקביל. החוקרים קוראים לזה ״תהליך רב-רכיבני״, או במילים פשוטות, תהליך שבו הקוראים צריכים להפעיל בראש כמה תהליכים במקביל.
הבנת הנקרא דורשת לדעת אוצר מילים ותחביר, להשתמש בידע קודם ולשלוף אותו מהזיכרון, להבין מסרים מרומזים, לרכוש ידע חדש ולהפעיל כל מיני אסטרטגיות כדי לפענח את הטקסט. כל אלה מסייעים בזמן הקריאה להבין את נושא הטקסט והטענות שלו. במהלך הקריאה, נדרש הקורא לבנות ״ייצוג מנטלי של הטקסט״. במסגרת התהליך הזה יצליח הקורא לדמיין את הטקסט בעיני רוחו באופן מוחשי ולהפנים אותו.
על פי הגישה הרב רכיבנית, בגלל שהקריאה כרוכה בהפעלה של לא מעט רכיבים במקביל, בכל אחד מהרכיבים האלה עלולה לצוץ תקלה, שמקשה על הבנת הנקרא. הבעיה היא שהרבה אנשי הוראה שמלמדים הבנת הנקרא, מתמקדים בקשיים של הקוראים בתחום של פענוח השפה ומפספסים את הרכיבים האחרים.
אז איך מלמדים הבנת הנקרא באופן שהקורא יוכל להבין את הטקסט? הפתרון שמציג המאמר נקרא ״מודל גג״. העיקרון הראשון שלו הוא שכל תהליך הוראה מתחיל בהערכת היכולות של התלמיד הקורא ובמיקוד בקשיים שלו. הערכת היכולות והקשיים שמה דגש על תהליך הבנת הנקרא המלא ולא רק על התוצאה הסופית. העיקרון השני לפי ״מודל הגג״ הוא שהקושי של תלמיד אחד הוא לא אותו הקושי של תלמידה אחרת. ולכן, כדי להגיע לתוצאות אפקטיביות, צריך לבנות לכל תלמיד תוכנית שממוקדת בקושי הספציפי שלו.
הרכיבים המרכזיים שיכולה לצוץ בהם בעיה בהבנת הנקרא קשורים לידע, לתהליכי קריאה בסיסיים וגבוהים, לקשב ותפקודים ניהוליים ולהיבטים רגשיים.
נתחיל ברכיב הראשון: ידע. הקורא צריך כמה סוגים של ידע כדי להבין מה הוא קורא והראשון שבהם הוא ידע שפתי. ידע שפתי כולל אוצר מילים, ידע בתחביר והיכרות טובה עם ביטויים ומושגים. כל אלה הם נתונים בסיסיים שנדרשים כדי להצליח להבין טקסטים.
ניקח לדוגמה את המשפט הבא:
״התחקות התושבים מאנגליה וראייתם את עצמם כאמריקנים ולא כאנגלים התחזקה גם כתוצאה מאי-התערבותה של ממשלת אנגליה בנעשה במושבות". אתם עדיין איתנו? כי שמות העצם והפעילים הסבילים הופכים את המשפט הזה למורכב במיוחד. צריך ידע תחבירי מתקדם כדי להבין משפט מסובך כזה.
עוד סוג חשוב של ידע שהתלמידים והתלמידות זקוקים לו בכדי להבין את הנקרא הוא ידע בתחום התוכן. כלומר ידע קודם, היכרות עם עובדות, מושגים, סיטואציות והנחות יסוד שכיחות. הידע הקודם הוא תנאי הכרחי להבנת הנקרא, בכדי להבין את ההקשרים של המילים והמשפטים בתוך הטקסט.
ידע מסוג אחר שהקוראים זקוקים לו הוא ידע על מבנה הטקסט, כדי להבין האם מדובר בסיפור עלילתי, בטקסט הסבר, בטקסט של סיבה ותוצאה או כל סוג אחר של טקסט.
הרכיב השני הוא תהליכי קריאה בסיסיים, הכוונה ליכולת להבין את הפירושים של מילים ותהליכי קריאה גבוהים, שקשורים יותר לפענוח הטקסט, הסקת מסקנות ויכולת לנתח את הטקסט.
רכיב אחר הוא קשב ותפקודים ניהוליים. היכולת לגייס את הקשב, למקד את תשומת הלב ולהתמקד במשימת הקריאה באופן ממוקד וביעילות, משפיעה בצורה משמעותית על הבנת הנקרא. התפקודים הניהוליים קשורים בעיכוב תגובה, זיכרון עבודה, גמישות מחשבתית, הסקת מסקנות יעילה ופתרון בעיות וגם להם יש השפעה על היכולת לקרוא.
הרכיב האחרון מתייחס להיבטים הרגשיים של הקוראות והקוראים. מה הקשר לרגש, אתם שואלים? לרגשות של הקוראים בהחלט יש השפעה על היכולת שלהם להבין מה הם קוראים. רגש כמו המוטיבציה לקרוא, תחושת המסוגלות והגישה לקריאה – שיכולה להיות ממקום של עניין והנאה מצד אחד או ממקום של חרדה מצד שני, כל אלו משפיעים באופן משמעותי על היכולת להבין את הנקרא.
בואו נראה באילו אסטרטגיות אפשר להשתמש כדי לקדם את הבנת הנקרא?
הספרות המחקרית מתארת כמה אסטרטגיות מרכזיות. אחת מהן היא להתעכב על מילה קשה שאינה מובנת בטקסט ולנסות להבין אותה מתוך ההקשר, ולהיעזר במילים אחרות כדי לנסות לפענח מהי. אסטרטגיה נוספת היא ארגון המידע, למשל באמצעות הדגשת משפטים חשובים בטקסט והבחנה בין עיקר וטפל.
אפשרות נוספת היא לנסות לנבא מה יהיה בהמשך הטקסט. באופן הזה, הקורא משתמש בידע קודם ומפתח אינטראקציה משחקית עם הטקסט. שאילת שאלות על הטקסט יכולה לתרום לחיבור לטקסט ולפענוח שלו. אמצעי נוסף שאפשר להיעזר בו הוא בקרה על ההבנה - כלומר, לעצור בחלקים קשים בטקסט ולהבין למה הם קשים יותר מאחרים.
מודל הגג נועד להנגיש את הידע התאורטי שהצטבר בתחום הבנת הנקרא לאורך העשורים האחרונים, וליישם אותו בתחום ההוראה המותאמת. אפשר להיעזר במודל כדי לבחון את אמצעי הלימוד הקיימים וגם לעשות בו שימוש כדי לבצע הערכה של כישורי הבנת הנקרא ולבנות תוכניות התערבות מותאמות.
חזרה
