DoctorsOnly - הערוץ הקולי

במחקר שכלל כ-3 מיליון נבדקים נמצא שהשמנה בריאה מבחינה מטבולית (MHO) לא מעלה את הסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ איסכמי או מוות קרדיווסקולרי, אבל כן מגבירה את הסיכון לאי ספיקת לב.
בואו נעמיק.

במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת Diabetes Obesity and Metabolism בסוף חודש נובמבר, ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין השמנה בריאה מבחינה מטבולית (MHO) ובין סוגים שונים של אירועים קרדיווסקולריים באוכלוסייה בת ימינו.

במחקר נכללו כל המטופלים ששוחררו מבתי החולים בצרפת בשנת 2013, ושהיו במעקב למשך 5 שנים לפחות, ובלי היסטוריה של אירוע קרדיווסקולרי חמור כמו Mace, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, שבץ איסכמי או מוות קרדיווסקולרי, תת משקל או תת משקל או תת תזונה.

המטופלים סווגו על פי פנוטיפים שהוגדרו באמצעות השמנה ושלוש הפרעות מטבוליות - סוכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה. יחס הסיכונים לאירועים קרדיווסקולריים (HR) במהלך המעקב תוקנן בהתאם לגיל, מין וסטטוס העישון בזמן תחילת המחקר.

בניתוח נכללו בסך הכל קצת פחות מ-2,875,000 איש, שכתשעה וחצי אחוזים מתוכם סבלו מהשמנת יתר. במהלך מעקב ממוצע שנמשך כמעט 5 שנים, ותחת איגום של גברים ונשים, אנשים עם MHO היו בסיכון גבוה יותר ל- MACE-HF, אי ספיקת לב חדשה ופרפור פרוזדורים בהשוואה לאנשים ללא השמנת יתר ואפס הפרעות מטבוליות.

לעומת זאת, מטופלים עם MHO לא היו בסיכון גבוה יותר לאוטם שריר הלב, שבץ איסכמי ומוות קרדיווסקולרי.

בקרב הגברים, ה-MHO היה קשור לסיכון גבוה יותר לאירועים קליניים בהשוואה לגברים בריאים מבחינה מטבולית במשקל תקין, בעוד שנשים עם MHO היו בסיכון נמוך יותר לרוב האירועים בהשוואה לנשים בריאות מטבולית במשקל תקין.

בשורה התחתונה, הניתוח המקיף והעכשווי שנערך בצרפת מעיד שאנשים עם MHO לא היו בסיכון גבוה יותר לאוטם שריר הלב, שבץ איסכמי או מוות קרדיווסקולרי בהשוואה לאנשים בריאים מבחינה מטבולית ללא השמנת יתר, אבל הם כן נמצאו בסיכון גבוה יותר לאי ספיקת לב חדשה ולפרפור פרוזדורים. עם זאת, המחקר הציג הבדלים בולטים בין גברים ונשים בניתוח מרובד על פי מין.

את הממצאים הסטטיסטיים המדויקים של המחקר, כמו גם את הקישור למחקר– תוכלו למצוא בקישור למאמר המלא באתר DoctorsOnly.

מחקר הראה שהנטל שחווים מטופלים שסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית, הוא זהה ואף גדול במרבית הפרמטרים, מהנטל שחווים מטופלים הסובלים מסרטן ריאות.

מחלת ריאות חסימתית כרונית וסרטן ריאות הן מחלות שמהוות נטל על המטופל ומשפיעות על התפקוד ועל איכות החיים של המטופל. השוואה של הנטל בין המחלות האלו נדרשת כדי לקבוע האם אלו שסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית צריכים להיות מטופלים בגישה של טיפול פליאטיבי. ההחלטה על הגישה הטיפולית הפליאטיבית צריכה להתבסס על צרכים ולא על אבחנה או פרוגנוזה, אבל היא מוגבלת אצל אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.

מטרת מחקר הייתה להשוות מחקרים שמשווים את נטל מחלת ריאות חסימתית כרונית וסרטן ריאות, כדי להעריך את הצורך היחסי בטיפול פליאטיבי.

במסגרת המחקר, התבצעה סקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים וכמותיים שהתפרסמו עד לספטמבר 2019. בסקירה לא הוצבו גבולות לשלבי המחלה השונים, והסיכון להטייה הוערך באמצעות כלי הסוכנות למחקר בריאות ואיכות.

מתוך 790 מאמרים שנבדקו, נכללו 13 מאמרים, שדווחו על 11 מחקרים שונים. הסיכון שהוערך להטיה היה ברמה בינונית. פרט לכאבים, הנטל ממחלת ריאות חסימתית כרונית היה משמעותי לפחות כמו מסרטן הריאות, כשקשיי הנשימה וההשפעות על התפקוד היו גרועות באופן משמעותי אצל הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית לעומת הסובלים מסרטן הריאות. המחקרים האורכיים מצביעים על כך שאנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית חיים עם נטל לאורך זמן רב יותר.

המחקר הראה שיש צורך לעשות מאמצים כדי להבטיח שהגישה לטיפול פליאטיבי תואמת את הנטל המשמעותי וארוך הזמן של מחלת ריאות חסימתית כרונית. המחקרים העתידיים שיבואו יצטרכו להבהיר האם הטיפול בנטל של מחלות ריאות חסימתיות כרוניות וסרטן ריאות דורש גישות שונות.

דלקת עור אטופית היא מחלת העור הדלקתית הנפוצה ביותר והיא מהווה עול בריאותי כבד בכל העולם.

בתקוםה האחרונה, מחקרים תצפיתיים הדגימו את הקשר הפוטנציאלי בין דלקת עור אטופית ומחלות אוטואימוניות. יחד עם זאת, עדין לא נמצא ניתוח שמציג את ההימצאות או ההיארעות של מחלות אוטואימוניות בקרב מטופלים עם דלקת עור אטופית. לכן, מתוך הבת המשמעות הקלינית של הקשר הזה, החוקרים שמו למטרה להעריך את הסיכון למחלות אוטואימוניות בקרב מטופלים עם דלקת עור אטופית באמצעות שיטה הזו.

במסגרת ניתוח העל, החוקרים סקרו את מנועי החיפוש ומאגרי המידע PubMed, EMBASE ו-Web of Science, מאז יום הקמתם ועד לחודש אוקטובר 2020. המחקרים שנכללו בניתוח היו מחקרים תצפיתיים שסיפקו אפקטים משוערים ורווחי סמך של 95% או מידע גולמי. החוקרים בחנו את טיב המאמרים שנבחרו באמצעות סולם ה-Newcastle-Ottawa. החוקרים חישבו את הסיכון היחסי, את יחסי הסיכויים ואת רווחי הסמך 95%, תוך שימוש במודל אפקט אקראי.

ניתוח העל, שהתייחס לתוצאות של 14 מחקרים תצפיתיים, וכלל מחקרי המקרה-ביקורת ומחקרי החתך לפי שיטת האפקט האקראי הדגים שהמטופלים עם דלקת עור אטופית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות אוטואימוניות. בין המחלות שנמצאו קשורות היו התקרחות אזורית, צליאק, קרוהן, דלקת מפרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מעי כיבית וויטיליגו. בנוסף, איחוד התוצאות של מחקרי העוקבה הדגים שמטופלים עם דלקת עור אטופית היו בעלי נטייה גדולה יותר לפתח מחלות אוטואימוניות.

לאור הממצאים האלה, אפשר להסיק שקיימת חשיבות גדולה לגילוי מוקדם של המטופלים אלה, כדי להתחיל טיפול בזמן.
התוצאות מדגימות שרופאי עור ואלרגולוגים צריכים להיות מודעים למחלות אוטואימוניות במטופלים האלה ולנקוט בהתערבויות בהתאם לנדרש. בנוסף, כדי להתגבר על מגבלות המחקר הזה, נדרשים מחקרים בקנה מידה גדול, כדי לבסס בצורה מדויקת יותר את הקשר שבין דלקת עור אטופית למחלות אוטואימוניות.