פסיכולוגיה בקטנה: מוח ופסיכולוגיה

המטרה של המדע היא לעזור לנו להבין איך העולם שסביבנו פועל. עד המאה ה-16, אנשים מצאו את התשובות לשאלות סביב הקיום שלנו בכתבי הדת. במאה ה-16 החלה המהפיכה המדעית, שהתחילה בהכרזה על כך שאנחנו בעצם לא יודעים באופן ודאי מהן התשובות לכל השאלות והאם התשובות שמופיעות בכתבי הדת הן אכן תשובות נכונות. המהפיכה המדעית ביקשה ליצור דרך אחרת שתאפשר לוודא את התשובות שיש ברשותנו.

ההכרה באי-הידיעה שלנו היא בסיס משמעותי למוטיבציה שלנו לחקור ולגלות, והמהפיכה המדעית הציעה שיטה חדשה לבחינת האופן שבו עובד העולם, שמבוססת על תצפיות ומדידות אובייקטיביות. לא עוד הסתמכות על דברי מנהיגים דתיים והסתמכות על הסברים רציונאליים.

דוגמה קלאסית לאופן שבו המדע יצר שינוי היא בבחינה האם כדור הארץ מסתובב סביב השמש או להיפך.
בימי קדם נהוג היה לחשוב שכדור הארץ הוא מרכז העולם והשמש סובבת סביבו. מדידות אובייקטיביות ואמפיריות הן שאיפשרו לגלות ולהוכיח שכדור הארץ הוא זה שסובב סביב השמש ולסתור את הטענה שהיתה מקובלת.

מה היתרון של המדע? למה לסמוך על הסבר שמבוסס על נתונים ולא על הסבר שמבוסס על דעה? המדע האמפירי והחוקים המדעיים שאנחנו מגלים – מספקים לנו כלים לנבות איך אותם עקרונות יפעלו גם בעתיד. למשל – הבנת האופן שבו נעים גורמי השמים מאפשר לצפות את מיקומם של גורמי השמיים בנקודות הזמן בעתיד.

חוק מדעי הוא לא האמת הנצחית. החוקים המדעיים נבדקים שוב ושוב, ושום חוק לא מתקבל כאמת נצחית. תיאוריות מדעיות הן זמניות, וגם כשנמצאים הסברים מדעיים לתופעות בטבע, המדע ממשיך לבדוק ולשנות את התובנות לאור התוצאות. למה להמשיך לחקור אם כבר מצאנו תשובות לשאלות? כדי לבחון ולהבין האם טעינו. גם בחקירה המדעית יש טעויות – אם בגלל שימוש בכלי מדידה לא מדויקים מספיק או בגלל הנחות יסוד שגויות. המדע לא מתבייש בטעויות שלו. להיפך – כשהמדע מגלה שטעה הוא חוגג. דוגמה לכך היא סביב הטענה שהיתה מקובלת במשך שנים שאולקוס נוצר כתוצאה מלחץ נפשי, עקב הנחת היסוד שבקטריות לא יכולות להתקיים בקיבה. לאחר שנים, הצליחו שני חוקרים אוסטרלים למצוא בקטריות מסוג מיוחד שכן חיות בקיבה והוכיחו שהן אלו שגורמות לאולקוס. הגילוי זיכה אותם בפרס נובל.

מדע הפסיכולוגיה עוסק בחקר ההתנהגות והתהליכים המנטאליים וכולל ניתוח ההיבטים של מי שאנחנו כבני אדם. כדי לענות על שאלות בתחום זה, משתמשים באותה שיטה מדעית – שמבוססת על יצירה של כלי מדידה וביצוע תצפיות אובייקטיביות. פסיכולוגים צריכים ליצור שיטות מדידה שיאפשרו לחקור בצורה אמפירית את מאפייני ההתנהגות.

בפסיכולוגיה, יותר מתחומים אחרים, אפשר למצוא מקורות ידע לא מדעיים שלא נבדקו על ידי אמצעים אמפיריים, ומנסים לנמק את מאפייני ההתנהגות שלנו. השאלה היא מהו מקור הידע, על מה הוא מבוסס והאם הוא יכול באמת לנבות התנהגות עתידית באופן ודאי. גם בנוגע לעצמנו, אסור לנו להסתפק בשכל הישר או האינטואיציה שלנו. השכל הישר והאינטואיציה לא בהכרח תואמים את התובנות המדעיות.

בואו נעמיק ונבחן את הקשר בין פסיכולוגיה למדע.